.כל העם צבא, כל הארץ חזית'', דוד בן-גוריון''

דוד בן גוריון  תיאר  במילים מדויקות את החיים במדינת ישראל. כולנו לוקחים חלק בצבא. בגיל 18, מתגייסים לגיוס חובה ומשם – חלק משתחררים וחלק נשארים בקבע, אבל כך או אחרת, הרוב נשארים משרתי מילואים.  צה"ל הוקם כשבועיים לאחר הקמת המדינה, מאז – עומד על המשמר ופועל למען הגנה על ביטחונה וריבונותה של מדינת ישראל.

נכון ליולי 2015, מונה צה"ל כ-176,500 חיילים, מתוכם 42,000 חיילים בקבע ובנוסף 445,000 חיילים במילואים. מערך המילואים כולל את תושבי ישראל שסיימו את שירותם הסדיר בצה"ל, ומשובצים בכוחות המילואים לשם תגבור הכוח הסדיר בשגרה ובמצבי חירום.

 

ניתן לומר כי המפגש של הצבא עם הצרכים הטכנולוגים של המאה ה-21 כבר ניכר, מחד גיסא ההתקדמות הטכנולוגית הרבה של הצבא בתחומים של פיקוד מכוון משימה, שליטה ובקרה, מודיעין ולחימה משמעותי ומתקדם ביותר (כ"ץ; סנדר וקופפרשמידט. 2013. 12, 15). אך מאידך, מערך המילואים, ואוכלוסיית המתגייסים עוד לא זכו לטיפול טכנולוגי הולם.  כיום, מלבד אתר מילואים  המאפשר צפייה בנתונים כללים ללא השתתפות משרת המילואים כגון הזנת ותיקון נתונים, שאילת שאלות, העלאת טפסים ועוד, מתרכז בעיקר במתן הטבות חברתיות כמו קופונים להצגות, מסעדות וכדומה, ולמעשה משאיר את משרת המילואים בפער בירוקרטי.

  הצורך החברתי והתפתחות הטכנולוגיה במאה ה-21 הולידו למשרתי המילואים צורך חדש. צורך בפורטל אינטראקטיבי שישרת בצורה יעליה, מיטבית ואיכותית את מערך משרתי המילואים תוך מתן והנגשה של מידע רלוונטי לשירות המילואים, יצירת קשר ישיר עם נציגי יחידת קישור וגיוס המטפלים במילואים שיחסוך שימוש דרכים מיושנות כמו פקס ומוקד טלפוני ארוך תורים.
לראות עיננו, הקדמה הטכנולוגית שבה אנו נמצאים בימינו, יכולה בקלות רבה לענות על הצורך החברתי שנוצר כאן. מתעוררת השאלה, כיצד ייתכן כי לגוף כה גדול כמו צה''ל אין אתר ו/או אפליקציה מתקדמים ונגישים, בזמן שלכל גוף ותאגיד בסדר גודל שכזה, יש פורטל כבר שנים מספר?

 

 אפשרות יצירת קשר ישיר מול גורמי המילואים שיוכלו לענות על שאלות באופן מיידי או לכל הפחות מהיר, עדכונים לגבי מיקום איסוף למילואים, עדכון זמני חופשות וכו', אישור הגעה למילואים ו/או הזנת חופשת מחלה, מתן החזר כספי על נסיעות, זימונים עתידים, תרגילי חטיבות צפויים, יצירת קשר עם יחידת המילואים, כל אלו קלים להשגה אך חסרים מן האתר. כמו כן, האתר עצמו מציג את הנתונים המוזנים על ידי יחידות המילואים אך משרת המילואים עצמו אינו יכול לשנות ו/או לעדכן אותם, לדעתנו, פורטל המילואים צריך להיות צינור מידע דו כיווני שיועיל ויקל על שני הצדדים.
 פורטל "מילואימניק" יפתח ערוץ תקשורת  ישיר בין יחידות המילואים לבין משרתי המילואים ובכך יקל על התקשורת בין השניים. משרתי המילואים ייהנו ממידע זמין ויכולת עדכון במצבם בכל רגע נתון, מעקב אחרי ימי המילואים ופנייה מהירה ונוחה ליחידת המילואים, בעוד שיחידות המילואים בצבא ייהנו ממעקב שוטף אחר נכונות המילואימניקים להגיע לזימונים וכוח אדם זמין.

 

בצורה זו הבירוקרטיה, שלרוב מעיקה ומקשה על התנהלות הדברים באופן רציף, תהיה פשוטה ומהירה יותר. תשלומי נסיעות וימי מילואים, פנייה לביטוח לאומי ו/או למעסיק, החזרים כספיים, עדכון ימי מחלה, חופשות ואילוצים נוספים מצד משרתי המילואים יתנהלו בקלות במערכת דרך ממשק קל ופשוט. פתיחת ערוץ תקשורת ישיר בין משרתי המילואים לחיילים ביחידות המילואים יביאו איתם גם יתרונות כלכליים, חברתיים וודאי שמדיניים. יותר משרתי מילואים ישמחו להגיע למילואים שלהם בלי הטרדות , אנשים יחסכו בזמן ומכאן בכסף. ומצד הצבא – ייעול כוח אדם,  פחות טלפונים, פחות קורסים והכשרות, פחות דואר וניירת. לפי דעתנו הגורם המשלים לפורטל המילואים האינטראקטיבי הוא אפליקציה שתהפוך הדבר למובילי וזמין בכל עת, בכל מקום, כפי שנהוג ביום.

מערך המילואים מכיל כמויות עצומות של מידע, אשר כיום אינו נגיש לכלל אנשי המערך. בהתאם לזאת עולה צורך חברתי לאפשר גישה נוחה ויעילה לכלל הנתונים בדמות אפליקציה פשוטה למשתמש. האפליקציה תהווה אפיק מקשר וזמין בין הפורטל למילואימניק. המחשה ויזואלית זו, מבעד לאפליקציה, תעשה "סדר בבלאגן" ובכך תאפשר למשתמשים ליהנות מהמידע המוצג בה.

 

הכניסה למאגרי המידע תהיה מותנת בהקשת ססמה אישית, זו סממן צבאי כמו- מספר אישי ובכך תבטיח חשיפת מידע לאנשי המערך בלבד (boyed & carwford. 2011. 12-13).

              אם כך, אנחנו סבורות כי  נושא אינטראקציית אדם- מחשב, בדגש על ממשק  המשתמש הוא אחד מהנושאים המרכזיים שעליהם כדאי להתבסס בעת הקמת הפורטל ''מילואימניק''. הפורטל  מהווה חלון הראווה של המערכת מול המשתמשים ומהווה גורם מרכזי בהצלחה או בכישלון של הטמעת המערכת, כלומר הסדרת הבירוקרטיה הקיימת במערך המילואים. ממשק אדם מחשב נועד לתמוך בתהליכי ארגון ושיטות של הארגון (נהלי עבודה), לאפשר למגוון רב של משתמשים (משתמש רגיל, חכם, ומנהל מערכת) לעבוד במערכת בפשטות ויעילות להשגת יעדי הארגון. זה הוא האזור בו מוצג למשתמש כלל המידע שהוא עשוי להשתמש בו לתפעול הפורטל וכמובן האפליקציה (ממשלת ישראל ומתודה מחשבים בע"מ, 2012)

את ממשק המשתמש של הפורטל "מילואימניק" (האתר והאפליקציה) נעצב בצורה צבאית – רקע צבאי, תוך שימוש אלמנטים עיצוביים בצבאי מלחמה, שימוש בסלנג הצבאי. מחקרים מראים כי עיצוב שמושפע ומותאם לעולם הצבא ישפיע לטובה של המשתמשים ועל יכולתם לעבוד עם הממשק (שם. 91). כמו כן, המדיום הטכנולוגי, קרי האתר או האפליקציה, יהיו קלים לתפעול – ממשק יעיל, בעל גמישות גבוהה, ללא גימיקים ואתגרים, שיאפשר למשתמשים ביצוע פשוט ומהיר של משימות מקצועיות. העיצוב צריך לכלול תצוגה וגרפיקה ממוחשבת הכוללת חלונות, תפריט, אייקונים ותמונות אינטואיטיביות בכדי לספק ממשק נגיש יותר מאשר בסיס שורת פקודות (Hearst, 1999). כמו כן, אפשרות של משוב בכדי לאפשר התאמה והתפתחות הפורטל בהתאם לצרכים העולים מן המשתמשים יובילו לשיפור מתמיד של הפורטל (המר ועשת, 2006. 88).