פער דיגיטלי, ממשק משתמש ומה שביניהם

הסביבה הממוחשבת ועתירת המידע שבעבר שירתה בעיקר בעלי מקצוע בתחומי המדע והטכנולוגיה הפכה בעשור האחרון לנפוצה, נגישה ושמישה יותר עבור כלל האוכלוסייה. התפתחות רשת האינטרנט וטכנולוגיות המחשב במקביל להוזלה המתמדת בעלויות הקנייה והשימוש בטכנולוגיות אלה יחד עם ההכרה באפשרויות הגלומות בהן, הפכו את היכולת, הידע והנגישות למחשב לצורך כמעט בסיסי (גולדשמידט, 2017). בארבעת העשורים האחרונים מתרחשת התפתחות טכנולוגית חסרת תקדים, אשר לה משמעויות חברתיות, פוליטיות, תרבותיות וכלכליות נרחבות. התפתחות טכנולוגית זו, המכונה "מהפכת המידע", כוללת פיתוח היכולות לאגור, למיין, לנתח ולנייד מידע במהירות רבה ובמאמץ קטן מבעבר. טכנולוגיית המידע, כמו כל טכנולוגיה, נותנת יתרון למי שמסוגל לרכוש אותה ולהשתמש בה. כבר היום, שליטה במחשב היא תנאי הכרחי בלמעלה מ-40% מהתפקידים ונדרשת ביותר מ- 70% ממקומות העבודה בארצות המפותחות. עבור המתקשים באימוץ הטכנולוגיה החדשה, היא מהווה גורם שלילי המאיץ את הפערים החברתיים והכלכליים (מלמד,2006).  

הפער בין אלו המשתמשים בטכנולוגיית המידע ונהנים מפרותיה לאלו שאינם משתמשים בה, מסיבות שונות, מכונה "הפער הדיגיטלי". מושג זה מתייחס לפערים באימוץ טכנולוגיית המידע בין מדינות שונות, וכן בתוך מדינות בין חלקי אוכלוסייה שונים. היכולת להשיג מידע, לעבד ולבחון אותו באופן ביקורתי ולהתמודד עם שטף המידע – כל זאת באמצעות טכנולוגיות המחשב והאינטרנט, הופכים בעידן המידע לכלים ולמיומנויות חיוניים. היכולת להשתמש בכלים אלה עשויה לאפשר מוביליות חברתית ומאידך, העדר יכולת זו צפוי להחריף את הפערים החברתיים הקיימים. מכאן כי צמצום הפער הדיגיטלי מהווה יעד חברתי וכלכלי חשוב (גולדשמידט, 2017). מדינות שתשקענה בהקניית מיומנויות אלו לעובדי המחר תשפרנה את פריון המשק שלהן ותגדלנה את התוצר הלאומי (ולטח"מ, 2007). הוועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע והידע קבעה כי: "סגירת הפערים הדיגיטליים והמעבר לכלכלת מידע נועדה ליצור יתרון תחרותי לכלכלת ישראל במגרש הגלובאלי, שכן יתרונה היחסי של ישראל מתבטא בהון אנושי " (ולטח"מ, 2007ב). כאן למעשה הבחנו כי בכל הקשור לגישה למידע ופרטים אודות שירות המילואים בארץ, קיים פער טכנולוגי. אתר מסורבל, איטי ולוקה בחסר מבחינת פרטים ונתונים יוצר הפער ואוכלוסיית משרתי המילואים מוצאת עצמה בסבך בירוקרטי עם טכנולוגיה מיושנת במעט.

הספרות העולמית מגדירה שתי דרגות של פער דיגיטלי. הדרגה הראשונה מבחינה בין אלה המחוברים לרשת האינטרנט לבין אלה שאינם מחוברים אליה. הדרגה השנייה מאפיינת את הרגלי הגלישה של האוכלוסייה המחוברת לרשת האינטרנט (Lenhart, 2003). המטרה בצמצום פער דיגיטלי ממדרגה שנייה היא לשפר מיומנות גלישה, כך הגולש יוכל להפוך לגולש עצמאי וחכם יותר בעל יכולת לניצול יעיל של רשת האינטרנט (Hargittai, 2002). פעילות מבוקרת לצמצם פער דיגיטלי, תצליח לצמצם  הפער על-ידי הקניית הנגשת תכנים ושיפור בחוויית שימוש המשתמש בממשק (שם). אם כן, יצירת מערכת, פורטל אינטראקטיבי אשר ינגיש המידע הרלוונטי למשרת המילואים, ישפר את חייו, מיומנות וחווית הגלישה שלו על ידי מידע נגיש, וויזואלי ושמיש. בניית מערכת, או במקרה שלנו פורטל המילואים: אתר זמין גם במחשב וגם בסלולר, קל לשימוש, וויזואלי מאד אשר עוזר להפיכת השימוש באתר לידידותי, חוויתי ופשוט יותר. כשבחנו את אתר ''מילואים'' של צה''ל, נתקלנו בשלל פונקציות חסרות אך הראשית בהן, לדעתנו, הייתה חוסר התקשורת שבין הצבא לבין משרת המילואים. הרי כמה פשוט ומהיר יותר כל תהליך המילואים יכול להיות אם התקשורת שבין שני הצדדים תתרחש שלא בדרך של טלפון שבור? לחסוך המתנה מיותרת במוקדים טלפוניים, שיחות שלא נענו, פקסים שלא הגיעו ובעיקר זמן מבוזבז ותחושת ייאוש מול הבירוקרטיה המיושנת. מעבר לזה, אחד האתגרים הגדולים איתם הצבא צריך להתמודד בכל הקשור לזימון משרתי מילואים, וכמובן גם בתחומים אחרים הוא כמות הנתונים הרבה של כלל מערך המילואים, כלומר, ביג דאטה. על כן יש לפתח תשתית לעיבוד ואחסון הנתונים. יש צורך בממשק אשר ידע להתמודד עם כמות מידע עצומה מבחינת אחסון מאידך, ומחד גיסא יוכל לנתח את הנתונים לפי הצורך (Boyed and Carwford, 2011 ( שימושם של משרתי המילואים באתר יזין המאגר באופן שוטף, ירחיב  כמות וגיוון הנתונים. הצורך בפורטל אינטרנטי הינו הכרחי. ישנו צורך במערכת נגישה ושמישה אשר תוכל להתמודד עם נתוני עתק ותעניק חוויה וויזואלית ידידותית וקלה למשתמש ויותר מזה, תהווה פלטפורמת העברת מידע דו כיוונית, מהצבא אל משרת המילואים והפוך.